ושוב יצאנו אל הדרך - בוריס, נינה הכלבה ואנוכי דוריס, ממדינת וושינגטון שבצפון מערב למדינת פלורידה שבדרום מזרח, חוצים את היבשת ממערב למזרח ואת ארה"ב מצפון לדרום.
הפעם אנחנו נוסעים מצויידים באביזר חשוב מאד: הבית שלנו! או לפחות סוג של בית. קראוון נגרר, שזכה מדי פעם לכינוי "המפלצת", בעיקר כשנתקלנו במגבלות הנובעות מנהיגה בזמן שגוררים בית קטן מאחורי הרכב. אבל זה לגמרי שווה. אין על הנוחות של לקחת בית קטן איתנו לטיול. שינה במיטה שלנו עם השמיכות והמצעים שלנו מדי לילה, לא עוד אריזה ופריקה, מטבח צמוד שמאפשר לנו לאכול מה שאנחנו אוהבים ורוצים ובריא לנו כל הדרך.
אני בטוחה שבוריס יכתוב רבות על ההתנהלות עם הקראוון, הנהיגה כשגוררים קראוון, ועל העבודה הנוספת שמגיעה במקום הפריקה והאריזה שנחסכו לנו. אבל אני אתמקד כרגע בטיולים.
ואילו טיולים עשינו בנסיעה הזו! אני מתחילה ישר מהשיא, הפארק הייחודי ביותר בארה"ב, הפארק הלאומי הראשון בארה"ב, נקודה חמה תרתי משמע, נופים משגעים, חיות בר בשפע ותופעות גיאותרמיות - הפארק ילוסטון!
הפארק הענק הזה - כמעט 9,000 קמ"ר - שנמצא ברובו במדינת ואייומינג שבארה"ב, הוא למעשה, כמעט כולו, לוע של הר געש ענק. מה שנקרא מגה וולקנו. הר הגעש האימתני הזה רדום אך לגמרי פעיל, כפי שאפשר לראות מהתופעות הגיאותרמיות ברחבי הפארק. ההתפרצות הגדולה האחרונה התרחשה לפני קצת יותר מ 600,000 שנה, ואין לדעת מתי תהיה התפרצות הגדולה הבאה - אז כדאי למהר ולבקר בפארק!
הר הגעש נוצר מאיזור חם במיוחד במעטפת כדור הארץ, שנקרא "נקודה חמה". הנקודה הזו נשארת קבועה במקומה, בעוד קרום כדור הארץ, הכולל את היבשות ואת קרקעית האוקיאנוסים, נע ללא הרף, בתהליך הנקרא טקטוניקת הלוחות. לכן בכל פעם חלק אחר של קרום כדור הארץ נמצע מעל הנקודה החמה, ומתרחשת בו פעילות געשית. לפי שאריות הפעילות הגעשית על גבי הקרום, ניתן לדעת מהי מהירות התנועה של הלוח, וגם את הכיוון.
מרבית הפארקים הלאומיים לא עושים חיים קלים למטיילים שמגיעים את הכלבים שלהם, ופארק ילוסטון לא שונה מהם (ונינה מעירה: אבל אין לנו כלב!). לכלבים אסור להיות על אף אחד משבילי הטיול שבפארק. הם יכולים להיות רק לצד הכבישים, במגרשי חניה ובחניוני קמפינג. יש מספר פתרונות למטיילים שמגיעים עם הכלבים. מחוץ לגבולות הפארק יש מסלולי טיול רבים שאפשר לטייל בהם עם כלבים. אפשר להתחיל את היום במסלול כזה, לעייף את הכלב, ואז לעשות בפארק מסלולים קצרים בתורנות, כאשר מישהו נשאר עם הכלב ברכב. גם הקראוון נותן פתרון לזמן קצר כשאפשר להשאיר בו את הכלב ולצאת לטיול קצר. למרבה המזל, פארק ילוסטון מאד פופולרי, כך שהוא נגיש גם לאנשים שלא מטיילים הרבה, ולהרבה מקומות יפים אפשר להגיע בנסיעה והליכה קצרצרה לנקודת נוף. אז למרות שאנחנו בדרך כלל מעדיפים טיולים רגליים ארוכים יותר, ולהמנע ממקומות מאד צפופים ופופולרים, וכמובן לא להפרד מנינה שלנו לרגע, פארק ילוסטון הוא כל כך יפה ומיוחד, ונמצא בדרך שלנו, במיוחד מאחר וחיפשנו מקומות גבוהים ולא חמים לנסיעה הארוכה בשיא הקיץ, החלטנו לחרוג ממנהגנו ולבקר בו.
מקומות הלינה בילוסטון מתמלאים במהירות חודשים מראש. אבל אם מתעקשים ובודקים מדי יום יש סיכוי להשיג מקום גם זמן קצר מראש. כשבועים לפני הנסיעה הצלחנו למצוא מקום ללילה אחד בתוך הפארק במקום מרכזי, וללילה שלפני הצלחנו למצוא מקום יום לפני בחניון של רשת KOA המשובחת ליד העיירה West Yellowstone. החניון נמצא כמה דקות נסיעה מהעיירה, כך שהוא שקט ושלו לחלוטין ומוקף בטבע, ועדיין מספיק קרוב לעיירה ולכניסה לפארק. הגענו, התמקמנו ויצאנו לגיחה הראשונה שלנו בפארק.
התחנה הראשונה היתה הברכות החמות של ממות' Mammoth Hot Springs. איזור של מעיינות חמים, שיצרו מבנים מרתקים ויפהפיים של מינרלים ששקעו במהלך הטיפטוף של המים החמים. היתה כבר שעת ערב, לא היתה בעיה למצוא חניה, והיה מזג אוויר נעים, אז החלטנו להשאיר את נינה ברכב ויצאנו שנינו לסיבוב בין המעיינות ב - Lower Terraces Area.
בדרך חזרה ראינו עדר אלקים, ממש ליד השביל.
היום כבר כמעט הגיע לסיומו, אבל החלטנו בכל זאת להמשיך לנקודה הבאה - בריכות הבוץ Artists Paintpots. בתחילה מגיעים לאגן של נחלים ובריכות מעלות אדים.
לבסוף, ממש עם שאריות של אור אחרון, הגענו לאטרקציה העיקרית של המקום: בריכות בוץ, שנראות כמו סירים מבעבעים, עם בועות שמופיעות ומתפוצצות.
את החזרה עשינו כבר כמעט בחושך, כשהמקום היה ריק, וקצת טעינו בדרך, אבל הצלחנו לחזור לרכב הבודד בחניה ולנינה ששמרה עליו בנאמנות והמתינה לנו.
ילוסטון מדהים - הכל שם כל כך חי ומרשים
ReplyDeleteתודה רבה. מידע מרתק ושימושי ותמונות קסומות ומקסימות!
ReplyDelete