סוואנה, שנוסדה בשנת 1733, היא העיר העתיקה ביותר בג'ורג'יה, ומייצגת את הדרום הישן. כל כך ישן, שאפילו בתקופה המתוארת בספר "חלף עם הרוח" של מרגרט מיטשל, תקופת מלחמת האזרחים האמריקאית, היא נחשבה עתיקה ומתנשאת מעל הדרום ה"חדש" יותר באטלנטה. משפחתה של אלן, אמה של סקרלט אוהרה, גיבורת הספר, הגיעה משם. סוואנה לא תופסת מקום רב בספר, ומתוארת בעיקר כמקום עתיק, משעמם ומאוכלס בקרובי משפחה שלא הבינו איך אלן השפילה את עצמה ומשפחתה והתחתנה עם מהגר אירי מאטלנטה, ומקום שממנו נמלטה סקרלט הצעירה מהר מאד מחמת השעמום והעצבים על תושבי החוף הסנובים עם הדיבור האיטי במבטא המעצבן. האיזכור הזה הספיק כדי לעורר את סקרנותי ולהכניס את סוואנה כאחד הביקורים החריגים בערים גדולות בטיול שרובו מוקדש לנופים וטבע.
את המבטא המתואך בספר לא שמעתי. כנראה שהקידמה והגלובליזציה גרמו לתושבים לזנוח את אורח החיים האיטי ואת סגנון הדיבור המתלווה אליו. אך המראות המייצגים את הדרום הישן נשמרו שם יפה.
התחלנו את הסיור באי בפארק פורסיית'. מגרש החניה היה עמוס וחיכינו מעט למקום שיתפנה. גם הפארק עצמו היה עמוס במבקרים. היה בו שוק איכרים, המוני מבקרים שגדשו את השבילים ומשחקי ספורט שהתרחשו על מרחבי הדשא שמצדי השביל. השביל החוצה את הפארק יפהפה עם עצי אלון ענקיים וצמחיה שתלויה עליהם כמו וילון ירוק. לאחר מכן התברר לי שזהו צמח הנקרא איזוב ספרדי המתלווה לאלונים באיזור הדרום.
בפארק המטופח יש גם פסלים ומזרקות מרשימות.
לאחר שחצינו את הפארק התחלנו ללכת לכיוון הנהר. באיזור זה של העיר יש מספר רב של ככרות יפות עם מדשאות, עצי אלון עבותים ופסלים שונים. בחרנו לצעוד ברחובות המובילים לנהר החוצים כמה שיותר ככרות. הבתים העתיקים מציצים בין הצמחיה מצדי הכיכרות.
לבסוף הגענו לטיילת שלאורך הנהר. בנמל התקיים בעבר שוק עבדים, והאנדרטה הזו מוקדשת לזכרם.
כשמגיעים לנהר אפשר לצעוד על טיילת לאורך הנהר עצמו, או בצד השני של הכביש, שם ניתן למצוא חנויות תיירים ומסעדות. התחלנו ללכת בצד של הנהר. שם חיכתה לנו דרישת שלום קטנה מישראל - אוניה ענקית של "צים".
לאחר שהאוניה המודרנית חלפה, הגיעה תזכורת מהעבר - ספינת תיירים הבנויה כספינת נהר עתיקה.
לאחר שנהננו מנופי העיר והנהר, עברנו את הכביש לחלק של החנויות והמסעדות. החלק הזה היה צפוף מאד, הרבה מאד תיירים ותנועה על הכביש של סיורים תיירותיים. היו מספר אנשים מחופשים על המדרכה, שנראו די משועממים, אבל כשעברו אוטובוסים של תיירים הם התעוררו לחיים ונופפו לשלום בהתלהבות לתיירים. לאחר שהאוטובוסים חלפו הם חזרו להראות משועממים לגמרי. משהו אומר לי שחברות התיירות הציבו אותם שם...
צעדנו בחזרה לפארק פורסיית' כשאנחנו בוחרים רחוב אחר שעובר דרך כיכרות. חלק מהאוטובוסים של סיורי התיירות נשאו שלטים של "סיור רוחות רפאים". מסתבר שסוואנה נחשבת כעיר רדופת רוחות, ואחד היעדים התיירותיים שלה הוא בית הקברות העתיק שבמרכז העיר. עברנו דרכו בדרך חזרה לרכב. זהו בית קברות עתיק ומטופח מאד עם מדשאות וצמחיה יפה, אבל רוחות רפאים לא ראינו שם. אולי הן מגיעות רק בלילה.
Comments
Post a Comment