גני וירין הם עוד פנינה שהתגלתה במקרה רק משום שחיפשנו מקום לעצור בו ולחלץ עצמות עם נינה באמצע נסיעה ארוכה. הם הסתדרו לנו פחות או יותר באמצע הדרך בין ג'קסונוויל בקרולינה הצפונית לאיזור צ'רלסטון בקרולינה הדרומית.
עוד לפני שיצאנו לדרך ציפתה לנו הפתעה. מאחורי המלון שישנו בו בג'קסונוויל היה אגם קטן, ובתוכו שחו צבים. מזל שצריך לקחת את הכלבה לסיבוב לפני שיוצאים וככה מגלים הפתעות כאלה. הכל בזכות נינה!
הגנים נמצאים במרחק של כשעתיים נסיעה מג'קסונוויל בקרולינה הצפונית, על כביש מספר 17, מיד לאחר שחוצים את הגבול לקרולינה הדרומית. יש חניון גדול, הכניסה ללא תשלום, יש שרותים ליד הכניסה, והכי חשוב, מותר לטייל שם עם כלבים. הידד! (ונינה אומרת: אבל אין לנו כלב!)
מסלול ההליכה בפארק מעגלי ואורכו כ 2.5 מייל. ההליכה מישורית ונוחה. מתחילים לצעוד בתוך יער ירוק ומוצל, כשמדי פעם רואים מקווי מים מעבר לעצים.
יש מי שטרח והוסיף קישוטים לעצים. היינו זמן קצר לפני Veteran's Day, היום בו חולקים כבוד למי ששרתו בצבא האמריקני, והמיצג הזה מודה לחיילי המארינס (חיל הנחתים של ארה"ב):
היתה גם דלעת קטנה ומקסימה לליל כל הקדושים שחל כמה ימים אחר כך.
לאחר שיוצאים מהיער הולכים על שבילי עץ מוגבהים מעל אדמת ביצות של מי מלח, והנוף נפתח ומשתנה לחלוטין.
לבסוף מגיעים לחוף של תעלת מים רחבה וגדולה המלא בצדפים, ולרציף שניתן ללכת עד סופו לתצפית יפה על המים ועל הפארק.
תהינו אם זה נהר רחב במיוחד או תעלה של מי הים, ושאלנו מטייל נוסף שראינו שם. הוא הסביר לנו שאלה מי מלח. לאחר מכן ראיתי שהתעלה הזו היא חלק מה Intracoastal Waterway שעובר לאורך כל החוף המזרחי של ארה"ב. המטייל החביב בירך אותנו במבטא דרומי ב Have y'all a great day ואני הרגשתי שבאמת הגענו לדרום ארה"ב :-)
גשר עץ נוסף הביא אותנו לשביל החוזר בחזרה, במקביל לשביל שממנו הגענו, שוב דרך אדמת הביצות ולאחר מכן דרך היער עד החניה.
Comments
Post a Comment