היום האחרון בניו המפשיר. לא ציפינו לטייל היום כי התחזית בישרה על מזג אוויר סוער, גשום ועם רוח חזקה, ובלילה אכן שמענו את הגשם והרוח. אבל בבוקר הגשם נפסק והשמיים התבהרו, והרוח לא נראתה חזקה כל כך. אז קיבלנו יום בונוס לטייל, והחלטנו לנצל אותו לחזור לקרופורד נוטש Crawford Notch. עברנו דרכו בדרך מוורמונט, ועצרנו בו להנות מהנוף ומצבעי השלכת, וחזרנו אליו כדי ללכת בו קצת בטבע. הפארק נמצא במרחק של חצי שעה נסיעה בלבד מברטלט שבה התאכסנו.
הנסיעה היתה מאד יפה, עם השמש שגורמת לצבעי השלכת על ההרים לזהור, ושמיים כחולים ברקע. תיירים עצרו בצד הדרך ויצאו לצלם ולהצטלם.
כשהגענו לפס, גילינו שהרוח החזקה גרמה לעלים לנשור, ומרבית העצים עמדו כבר עירומים, עם מעט עצים שעדיין נהנו מצבעי השלכת בין ירוקי העד. מדהים איך זה משתנה מיום ליום, ואיזה מזל שזה קרה ביום האחרון שלנו כאן. עדיין הפארק היה יפה מאד והמשכנו למסלולי ההליכה.
הרכבתי מסלול הליכה מחלקי מסלולים אחרים: התחלנו את המסלול ל Mount Jackson, והגענו עד לנקודת התצפית Bugle Cliff, הליכה של כ 0.8 מייל. אחר כך ירדנו בחזרה ולפני שהגענו לתחילת המסלול, פנינו לכיוון נקודת התצפית Elephant Head, כ 0.3 מייל הליכה, וחזרנו בחזרה לתחילת המסלול.
המסלול מתחיל בעליה תלולה למדי, עם סלעים גדולים ובוץ חלקלק ביניהם. מדי פעם צריך לדלג על סלעים כדי לחצות ערוץ מים. לאחר שהמסלול פונה דרומה העליה הופכת תלולה יותר, ואז מתמתנת, עד הפניה מערבה, לטיפוס קצר לנקודת התצפית. יש שילוט ברור שמפנה אליה. ממנה רואים את אגם סקו ואת ההרים שמסביבו, שמשובצים עדיין פה ושם בצבעי שלכת. ראינו גם את רכבת הנוף שבדיוק עברה שם.
שבנו על עקבותינו, וירדנו בזהירות במדרון התלול, כשאני נזהרת לא לדרוך בבוץ. כדאי מאד לעשות את המסלול עם נעליים עמידות למים. עזר לי מאד מקל שבוריס מצא בשבילי והשתמשתי בו כמקל הליכה. הרבה יותר קל לרדת במדרון תלול וסלעי על שלוש במקום על שתיים. אבל לפי המהירות בה נינה דילגה בקלילות למטה, הכי קל על ארבע. איכשהו הצלחתי לא לשקוע לגמרי בבוץ ולא להחליק.
לקראת תחילת המסלול פנינו לכיוון Elephant Head. גם כאן יש שילוט ברור. ההליכה לנקודת התצפית הזו פחות תלולה, המסלול מסווג כמסלול קל, אולם היא הרבה יותר בוצית. קרשים מוצבים לאורך המסלול כדי ללכת מעל הבוץ, וכשאין צריך שוב לדלג בין סלעים. לקראת הסוף, לכוון התצפית, יש עליה תלולה אך קצרצרה. הנוף כאן הוא לאותו כיוון כמו מנקודת התצפית הקודמת, אך מנקודה נמוכה הרבה יותר, כך שהמראה קצת שונה.
כשפנינו חזרה יצאה קצת השמש, והאירה את היער דרכו הלכנו, שעדיין שמר על עלי השלכת הצבעוניים שלו. כנראה הוא היה מוגן יותר מהרוח במהלך הסופה בלילה.
בדרך חזרה לברטלט חזרנו לאיזור השמשי ושעדיין מלא בצבעי שלכת. היה אפשר לצלם ממש מתוך המכונית תוך כדי נסיעה.
Comments
Post a Comment