טיילת הנהר בשיקגו

 הטיול שלנו הוא טיול טבע, אבל אי אפשר לעבור דרך עיר מרכזית ומפורסמת כמו שיקגו בלי לפחות להציץ בה. אז ויתרנו על הליכת הטבע היומית שלנו תמורת הליכה לאורך הנהר של שיקגו, ה River Walk. זוהי טיילת שאורכה כמייל שעוברת בלב העיר לאורך נהר שיקגו עד שהוא נשפך לאגם מישיגן. הטיילת רחבה ונוחה ונמצאת למטה ליד גדת הנהר, הרחק מהכביש, כך שזו הליכה נעימה מאד. משני עברי האגם מתנשאים גורדי השחקים הענקיים והמודרנים של העיר לצד בניינים יפים ועתיקים יותר. לאורך הטיילת יש גם חנויות, דוכני אוכל ומסעדות עם ישיבה בחוץ ליד המים. הן מציעות בעיקר בירה ויין, והתפריט שלהם מאד בסיסי וסטדנרטי, ודומה מאד בין כל המסעדות, כך שאין מה לצפות לחוויה קולינארית.

מכשיר הניווט הביא אותנו לנקודת הכניסה לטיילת, ונותר לנו רק למצוא חניה. שלט גדול Self Park הכריז על חניון ונסענו להחנות שם, לוקחים איתנו כרטיס כדי לשלם על החניה לפני הכניסה חזרה לרכב.

התחלנו לצעוד לכיוון האגם, כשאנחנו נהנים מהמראות של גורדי השחקים, הבניינים העתיקים והגשרים מעל המים עם הרכבת העילית העוברת בהם. לידינו על הנהר שטו מספר סירות בהן נערכו סיורים מאורגנים עם הסברים על הבניינים מסביב. יש גם מספר נקודות בהן ניתן לשכור סירות מנוע או קייאקים לסיור עצמאי על הנהר. היו די הרבה אנשים בטיילת אבל לא היה מאד צפוף והיה נעים ללכת. היה חם מאד בנסיעה עד שיקגו, אבל היא הצדיקה את שמה כעיר הרוחות, ורוח נעימה שנשבה מכיוון האגם קיררה את האוויר והפכה את ההליכה לנעימה מאד.

היו הרבה בעלי כלבים שכמונו לקחו אותם לטיול לאורך הטיילת. נינה כדרכה התעלמה מהם ואם ניסו להתקרב אליה יותר מדי הבהירה להם בנהמה עצבנית שזה לא מתאים לה. שתי בנות שהלכו לקראתנו הובילו איתן כלב בוקסר. לבוריס יש חולשה לכלבי בוקסר. כשהן עברו על פנינו הוא שאל אותן: רוצות אולי להחליף כלב? הלסת של נינה נשמטה בתדהמה, או אולי היא קיוותה לבעלים יותר נורמלים מאיתנו שלא יגררו אותה לטיול בכל רחבי ארה"ב. אבל למזלנו, הן לא הבינו איזו הזדמנות מדהימה יש להן, והן צחקו וסרבו. בוריס התנחם בליטוף יסודי של הבוקסר החמוד.

נראה שבערב הטיילת הרבה יותר עמוסה, ראינו מסעדות שמתכוננות לתפוסה גבוהה מאוחר יותר ועמדה של הופעה חיה. טוב שטיילנו בשעות אחר הצהרים המוקדמות כשלא היה יותר מדי עמוס. 

זוהי הליכה עירונית לחלוטין. חשבתי שכאשר נגיע לאגם בסוף הטיילת תהיה קצת תחושה של טבע אבל זה ממש לא היה כך, הטיילת מסתיימת במעגן סירות עם דפנות בטון ובכלל לא רואים את האגם עצמו. הסתובבנו וחזרנו לקצה השני של הטיילת.

כשהגענו לחניון והכנסנו את הכרטיס, לאחר כשעה וקצת, המכונה בלי להתבלבל דרשה תשלום של 48$. אולי כדאי לחפש חניה קצת יותר זולה ולא להכנס לחניון הראשון שמוצאים.

היה נחמד, אפשר להגיד שראינו קצת את שיקגו, ומחר נחזור לטייל בטבע.