הצוקים על אגם אירי, פנסילבניה

 הנסיעה הארוכה בין טולדו באוהיו לבפאלו בניו יורק עוברת לאורך אגם אירי (Erie). זהו אגם ענק שנראה לאורך החוף שלו כים לכל דבר שאי אפשר לראות את צדו השני. בקטע בו עוברים דרך פנסילבניה יש פארק מדינה בשם Erie Bluffs State Park ושם עצרנו לחלץ עצמות, ללכת ולהנות מהנוף. עשינו את המסלול שנקרא Transition and Black Oak Savanna Trails Loop from Elk Creek Trailhead, מסלול שעובר לאורך ערוץ אלק עד שהוא נשפך לאגם, ואז ממשיך על קצה הצוק לאורך האגם וחוזר דרך היער. יש בו כמה עליות אך הן קצרות ובסך הכל זהו מסלול קל ולא ארוך, קצת פחות מ 3 מייל. יש בו הרבה שבילים קטנים וברובם אין שילוט כך שכדאי להצטייד במפה או אפליקציה כמו AllTrails שבה השתמשנו ויכולנו לדעת איפה אנחנו. עדיין לא הצלחנו למצוא את המסלול שחוזר דרך היער וחזרנו דרך המסלול שעובר לאורך המצוק. המסלול כמעט כולו מוצל והוא יפה מאד, עובר דרך היער עם פרחי בר לשוליו. 

שפך הנהר רחב ושקט ומשקף את העצים והשיחים הגדלים לשוליו. בעונה זו יש דייגים רבים שנמצאים בשפך ומנסים ללכוד סוג מסויים של דג, שהסבירו לנו מהו אך לא קלטתי את השם. בכל מקרה אנחנו בעד הדג ולא בעד הדייגים.

 כשעזבנו את שפך הנהר ונכנסנו למסלול ביער כמעט לא היו אנשים אחרים במסלול והיתה לגמרי הרגשה של טבע. איזה הבדל מהטיול העירוני בשיקגו של אתמול. הכל ירוק ושקט מסביב וכמעט בלי אנשים. כמו שאני אוהבת. נראה לי שגם נינה את אותם סוגי טיולים כמוני. היא התרוצצה שם בשמחה וריחרחה כדרכה כל שיח וגזע עץ. מגיעים גם לחוף של האגם, וניתן להתרשם מגודלו העצום. יש בו גם גלים ממש כמו בים שנשברים על החוף ומרעישים, ונינה החזירה להם כגמולם ונבחה עליהם בעוז. נראה שהיא נהנתה מאד מדו השיח איתם משום שהיא לא רצתה לעזוב את החוף. 

אחרי ששכנענו אותה שהיא הראתה לגלים מה זה וכעת הם למדו את הלקח ואפשר להמשיך במסלול, טיפסנו במתינות והתחלנו ללכת לאורך המצוק, כשמדי פעם הגענו לנקודות תצפית על האגם מלמעלה. היה כבר מאוחר אחר הצהרים ואור השמש השוקעת הדגיש את החום-צהוב של הצוק והירוק של העצים מול הכחול-ירוק של האגם. 

נהיה קצת קריר והחלטנו לקצר את המסלול ולהגביר קצב בדרך חזרה לרכב.

אהבנו מאד את המסלול. עצירה מומלצת במהלך הנהיגה הארוכה הזו.